×

עלינו לברר קודם כול מהם "החיים החדשים" שאנחנו יכולים לחלום ולדמיין לעצמנו בחלום הוורוד ביותר. אנחנו מדברים על התנאים הטובים, היפים, אולי האוטופיים, אבל קודם ניכנס לתוך החלום הזה.

 

אנחנו יכולים להגיד שהמצב הבטוח והטוב הוא שכל העולם ייראה כמשפחה אחת, שבה כולם חיים בהרמוניה, בהרגשה הדדית, שכולם תלויים בכולם, ושלום כל אחד תלוי בשלום החברה הכללית, שהפרט דואג לכולם וכולם דואגים לו. והמצב הזה מתפשט יותר ויותר, מתרחב ומתחזק. משתמע מכך שכל אחד יעבוד לפי היכולת שלו, כמה שיותר לטובת העולם, כמו שהיום הוא מוכן לעבוד לטובת עצמו או לטובת משפחתו, ויקבל לעצמו את מה שנחוץ לו כדי לקיים את עצמו בחיים כאלה, שבהם יעבוד ויעסוק בשלום החברה.

 

אנחנו מבינים שבני האדם שונים מאוד זה מזה, ואנחנו נמצאים בחברה אנושית מאוד מגוונת, שבה יש דתות ואמונות שונות, וכל מיני הרגלים, צורות התנהגות, טעמים ומנהגים שונים. למרות זאת אנחנו צריכים להתייחס בכבוד ובהבנה לכל אחד ואחד, ולכל הפלחים בחברה האנושית. ולהשתדל שלכל אחד יהיה מקום, והוא יהיה חופשי לחיות ולעסוק כרצונו. אנחנו לא הולכים לעשות מכולם צורה דומה, למחוק את כל הפערים ולשלוט בכוח עם תרבות אחידה לכולם, אלא שיישאר לכל אחד ואחד מה שחשוב לו היום. אנחנו בסך הכול מוסיפים לחברה את הרוח הטובה שתשרה בינינו.

 

אנחנו מבינים שרק חינוך הדרגתי שמשנה את האדם ידחוף אותנו לשינויים גדולים במבנה החברתי, במבנה המדיני, בהתחברויות בין העמים, בביטול הגבולות בין המדינות ובביטול המדינות – יחבר אותנו לאנושות עגולה אחת, סביב כדור הארץ העגול. בינתיים אנחנו לא קובעים שום מסגרות וחוקים, חוץ מדבר אחד, שכל מה שאנחנו עושים חייב להיות לטובת האנושות האינטגרלית, בצורה חופשית, רק על ידי השפעת הסביבה הטובה, שנותנת לאדם הרגשת שייכות, ויתור, התחשבות, עד אהבה לזולת. כך נבנה את העתיד.

×