שיעור מס' 4 - משבר חברתי ואקולוגי

×

עוד בתחילת ההתפתחות התעשייתית אמרו מרקס ואחרים, שההתפתחות התעשייתית לא יכולה להימשך באותה הצורה. מרקס ביסס את דבריו על טבע ההתפתחות, שצריכה להסתיים במשבר. מנגד, באותו זמן עוד לא הייתה מודעות לבעיה האקולוגית שהתיעוש הביא עימו. הרס כדור הארץ, ריקונו מכל אוצרות האדמה, העובדה שיש גבול, שיש סוף לאוצרות האנרגיה, אם זה נפט, גז, פחם ואנרגיית האטום. ובאמת ככל שאנחנו שומעים, אז גם אם מגלים עוד בארות נפט וגז, לפי כל המחקרים, אלה לא כמויות שיספקו את צרכינו ליותר משלושים השנים הבאות.

 

בנוסף, פגענו בצורה הכללית של הטבע באופן בלתי הפיך, עד כדי כך שניכר שמערכות הטבע יצאו מאיזון, וברור שלא ניתן להמשיך כך. המשבר מחייב שינוי. וגם אנחנו נכנסים למצב מעוות במערכת התא משפחתי, עם ילדים הגדלים במסגרות חינוך מבוקר עד ערב מחוץ לבית, עם חוסר קשר בין גבר לאישה, שעסוקים בעצמם רוב שעות היום מחוץ לבית. ואנחנו לא מתפתחים כבני אדם. כל המיקוד הוא מקצועי, התפתחות בענייני העבודה, בכל מיני קורסים או הסבות מקצועיות.

 

אנחנו רואים שהמשבר שמגיע, בעצם, מסיים ומסכם את ההתפתחות שלנו במאתיים השנים האחרונות. חוץ ממרקס היו עוד הרבה אנשים שאמרו שהמצב הזה ייגמר בסופו של דבר במבוי סתום. כבר באמצע המאה הקודמת דיברו על כך שהאנושות בנתיב שיוביל למצב שהיא לא תוכל להתקיים. ואנחנו לא ראינו זאת, אנחנו התייחסנו לחיים בצורה אגואיסטית, היינו כעיוורים, לא רואים ולא מרגישים. לא רצינו להכיר בכך שאנחנו הורסים את כדור הארץ ואת עצמנו, את ילדינו ואת העתיד שלנו. 

×

האם סיימתם לצפות בווידיאו של השיעור?

ענו על השאלות בדף כדי להמשיך אל השלב הבא

נושא ראשי

המשבר העולמי מסכם את ההתפתחות שלנו במאתיים שנים האחרונות. 

נושאי משנה

  • חוסר איזון בטבע
  • קרל מרקס וההתפתחות התעשייתית
  • המשבר האקולוגי: הקץ לאוצרות הטבע עקב הרס האדם.

מקורות

"מתוצאות המחקר הזה עולה כי לאבטלה יש השפעה שלילית על התפקוד הפסיכולוגי, כשהמובטלים הופכים לחרדים יותר, מדוכאים, ומודאגים מסימפטומים גופניים מאשר אלו שממשיכים לעבוד".

ncbi.nlm.nih.gov

"קצצו את שבוע העבודה למקסימום של 20 שעות. בני אדם הינם חיות חברתיות, והכלכלות המוצלחות האלה מבוססות על אמון ויושר".

neweconomicthinking.org

"האם אנו חיים רק לעבוד, ועובדים על מנת להרוויח, ומרוויחים על מנת לצרוך?"

guardian.co.uk

אתגרו את עצמכם

1) אחת מהבעיות המרכזיות (והפחות מפורסמות) העומדות בפני הכלכלה העולמית היא "שיא תפוקת הנפט". הסבר מקיף על שיא תפוקת הנפט תוכלו לשמוע כאן, מפי ד"ר כריס מרטינסון (ההסבר ניתן במסגרת ה"קורס בהתרסקות", שבשיעורים הראשונים מתוכו צפינו ביחידת הלימוד הראשונה). הנושא מעט מורכב ולעיתים קשה לעקוב אחרי ההסבר של מרטינסון, אבל חשיבותו מצדיקה את המאמץ. 

מהו "שיא תפוקת הנפט"?

2) מהי הסכנה הכרוכה בשיא תפוקת הנפט? 

3) באיזה תחומים המשבר העולמי מתבטא?

4) איך תרגיש אם תפתח את הרדיו ותשמע את הידיעות הבאות?

 

א. מחיר הדלק עולה בעשרות אחוזים עקב מחסור עולמי

ב. נא לא לצאת החוצה מהבית עד להודעה חדשה עקב זיהום אוויר חמור במיוחד

ג. עקב מחסור בגז ובפחם תיפסק אספקת החשמל לצריכה פרטית עד להודעה חדשה

5) איך תסביר את הידיעות הללו לילד שלך?

6) יכולת החיזוי ויכולת קבלת ההחלטות שלנו כבני אדם, הן עניין מורכב למדי. ממצאים המתגלים בשנים האחרונות שופכים אור על היכולות הללו, והם מפתיעים ומטרידים כאחד. כך למשל, מסתבר שכשאנחנו רוצים לקבל החלטה בנוגע לעתיד, המוח האנושי מצייר לנו את העתיד בצורה היחידה המוכרת לו – ההווה, ו"משכנע" אותנו שכך ייראה העתיד.

 כך מתאר את התופעה פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מומחה עולמי לכלכה התנהגותית:

"כשאנחנו מנסים לדמיין איך נרגיש בעתיד בנוגע למשהו, אנחנו פשוט בודקים מה אנחנו מרגישים לגביו עכשיו, ועושים קופי-פייסט לעתיד. אחרי שאני אוכל ארוחת חג ענקית ובקושי יכול לנשום, אני אומר לעצמי שאני מתכוון לא לאכול לפחות שבוע, ובאותו הרגע מאמין לזה. אני לא מסוגל לדמיין את עצמי אוכל שוב, גם אם אני מנסה. מה עשיתי? לקחתי את העכשיו והדבקתי אותו בעתיד. ואני כמובן טועה. כפי שאגלה, במקרה הספציפי הזה, ברגע שאראה את הקינוח".

מה הקשר בין ההסבר של כנהמן ובין סיכום התפתחות האנושות במאתיים השנים האחרונות, כפי שהיא מתוארת בפסקה האחרונה של השיעור?