×

כדי שהאדם יתחיל לנהוג על פי תפיסת רעיון הערבות ההדדית – להעביר אותו מהרמה השכלית לרמה הרגשית ולוויתור המעשי על האגו, יש לנקוט באמצעים הבאים:

 

האמצעי הראשון – דוגמאות חיות

צריך לתת לאדם אפשרות לראות ולהרגיש הרבה מאוד דוגמאות, עד כמה הוא קשור לאחרים ותלוי בהם בלית ברירה, ועד כמה טוב להיות קשור אליהם באופן נכון. כך הוא יראה וירגיש איזה רווח יש לו מזה, ולעומת זאת – איזה הפסד יהיה לו מהאפשרות האחרת. זוהי דרך השכנוע.

 

האמצעי השני – הפעלות

אנחנו צריכים להפעיל קבוצות של בני אדם באמצעות שאלות ותשובות, מִשחקים, שירים וסרטים למיניהם. צריך לעורר באדם התפעלות רגשית – בעד ונגד הערבות והחיבור, ולהראות לו בצורה מאוד מעשית, למה יכולה כל אפשרות לגרום.
 

האמצעי השלישי – שימוש בעיקרון "הרגל נעשה טבע שני"

אם אדם מתרגל להתחשב באחרים, ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה שבה הוא לומד לאט לאט שהדבר כדאי לו, הוא יוכל להעביר את מה שלמד גם לחוג רחב יותר ויותר, עד שירגיש את כל העולם כולו, כמו שהרגיש את החוג המצומצם.

בנוסף, חייבים להפעיל מדענים שיכולים להציג נתונים אובייקטיביים ממחקרי הטבע, שיתקבלו על ידי השכל הבריא. הם יוכלו להוכיח מה קורה ומה יקרה במקרה כזה או אחר, כמו רופא שאומר לחולה: "יש לך מחלה, ורק התרופה הזאת תעזור לך, והיא ממש בהישג ידך". אדם שנמצא במצב קשה, ייתן כל דבר בעד הצלת נפשו.

 

עלינו להשתמש בכוח הסביבה, כי היא מסוגלת לשכנע אדם לכל דבר. אתה יכול להגיד על חפץ בצבע שחור שהוא בצבע לבן, ואם עוד עשרים אנשים יגידו כל הזמן שהוא לבן, אחשוב שזה לבן, כי המוח שלי יקבל תִכנות אחר על ידי שכנוע חיצוני. יש לכך הוכחות ממשיות. כלומר, השפעת הסביבה על האדם יכולה לשנות בו את היוצרות, ואת כל מה שהיה רגיל אליו. אפשר ללמד אדם הכול. כך גם גדלנו: בילדותנו לא ידענו דבר, ואת הכול לימדו אותנו גורמים חיצוניים.
 

אנחנו לא מתכוונים למחוק לאדם דבר, אלא רק לתקן לו את העיוות האגואיסטי, כדי שישתמש בו דרך האחרים – "להשפיע" טוב לעצמו. בסופו של דבר, דווקא בזה יש לו רווח אגואיסטי בטוח. הוא מרוויח מכך שכולם מסביבו דואגים לו, מבטיחים לו כל טוּב, ומי לא רוצה בכך? הוא רק צריך לדעת לוותר בשביל זה, אבל הרי לכל דבר יש מחיר. ובעצם, אין כאן כל כך ויתור, כי ברגע שאדם יתחיל להתייחס לזולת יפה ובאהבה, גם הוא ייהנה מכך שהוא נותן לזולת.

 

אנחנו לא אומרים לאדם שהוא צריך להיות כל הזמן מתוסכל, כל הזמן לחוץ, ולהרגיש "אין לי ברירה, ולכן אני מתנהל איתך טוב". בדרך זו ההתנהגות שלו עולה לו המון כוח נפשי ומאמצים פנימיים, ולא כך צריך להיות. אנחנו צריכים להפעיל על האדם השפעות חיצוניות באמצעות כלי התקשורת, כדי לגרום לו להשתנות, כך שיוכל להתנהל בקלות. בדרך זו הוא יתחיל ליהנות מהיחס היפה שלו אל הזולת. הוא ירגיש שהוא נמצא בעולם שכולו טוב, כי מכל הצדדים מתייחסים אליו טוב, וכך גם הוא אל כולם. הכול צריך לעבור מפסים של הכרח לפסים של עשייה מרצון. קודם ייעשה מאונס, ואחר כך מרצון.

 

להתחיל להרגיש אהבה לזולת זו שאלה של הרגל בלבד, כי "הרגל נעשה טבע שני". זה יקרה באמצעות: שכנוע על ידי הסביבה, דוגמה טובה מאחרים, סרטים ושירים, וכל דבר אחר שמשפיע על האדם. כך יוכל אפילו להתחיל לאהוב את הבן של השכן, ולא רק את הבן שלו. השפעת הסביבה יכולה להשיג הכול, וגם את ההיפך: שהוא ישנא את הבן שלו ויאהב את הבן של השכן...

 

הסביבה יכולה לעשות הכול, כי היא חזקה יותר מהטבע שלי; הסביבה פועלת בדרגת אנוש, ואילו הטבע שלי פועל בדרגת הבהמה, בדרגת החי. כלומר,השפעת הסביבה היא ההשפעה החזקה ביותר מכל יתר השפעות. 

 

 

לסיכום:

הגענו לעידן החדש, ואנחנו עומדים בפני ההכרח לשנות את היחסים בינינו - מתחרות אגואיסטית לערבות הדדית, ואחר כך לאהבה הדדית, שתחילה בנויה על הכרח שהטבע כופה עלינו. מכאן אנחנו מגיעים לוויתור הדדי, ולבסוף - להתחשבות הדדית.

 

עלינו לבנות מערכת הסברה, מערכת השכלה וחינוך, כך שבהדרגה ולאורך זמן הם ישפיעו על האדם הפרטי, על קבוצות, על הסביבה הקרובה, על העם והמדינה ועל כל מדינות העולם, עד שכולנו נקבל חינוך אחיד ונדע איך לחיות יחד ב"בית האחד" שלנו בדרך יפה. 

×