×

ייתכן שאתם שואלים את עצמכם מהו אותו "הטבע", שדורש מאיתנו לסדר סביבה נכונה וללמוד איך לתקן את היחס שלנו זה לזה. בקטע הבא נענה על השאלה הזאת.

 

כשאנחנו לומדים את הפסיכולוגיה של האדם, כשאנחנו לומדים באמצעות המדע את הדומם, הצומח והחי ואת האדם בתוך התמונה הזאת, אנחנו רואים חוקים. וביחס לחוקים האלה, אנחנו מתקדמים הלאה. החוקים האלה נקראים "הטבע". אנחנו חלק מהטבע, ולא מחוץ לו, אנחנו תוצאה מהתפתחות הטבע.

 

הפסיכולוגיה היא מדע על התנהגות האדם. גם היא חלק מהחוקים של הטבע, חלק מאוד חשוב מהמדע, שהתפתח רק לפני מאה שנה, כי רק לפני כמאה שנה התחלנו להרגיש שיש בנו יכולת להתפתח בצורה מיוחדת, אישית, הכרתית, הבנתית. התחלנו לבדוק, לאן אני מתפתח? מי אני? איך אני מתייחס לאחרים, ולמה אני מתייחס אליהם דווקא כך?

 

עד אז רק כתבנו ספרים על הצורה שבה האדם מתנהג, ורק לפני מאה שנה התחלנו לחקור למה הוא מתנהג בצורה כזו. וזה כבר לימוד החוקים על האדם. לכן הפסיכולוגיה היא תחום מאוד חשוב, כי היא עוזרת לנו להגיע להבנה מי אני, ומי האחרים, באיזו צורה אני יכול לבנות בינינו חיים מאושרים. אם אנחנו כמשפחה, ואנחנו סגורים בתוך חדר אחד שנקרא כדור הארץ, ותלויים זה בזה, אז הפסיכולוגיה עוזרת לנו לבנות שלום בית. זה נקרא ידיעת חוקי הטבע.

 

חוץ מזה יש חוקים ברמת הדומם, אלה חוקי הפיזיקה, ברמת הצומח, הביולוגיה והבוטניקה, וברמת החי זו הזואולוגיה. אלה גם חוקי הטבע, איך מתנהג הטבע ברמת הדומם, הצומח או החי, איך מתנהגים החלקים והגופים ומהם היחסים ביניהם. ובפסיכולוגיה אנחנו לומדים איך מתנהג האדם, אנחנו לומדים את טבע האדם.

 

אם נסתכל על הילדים, נראה איך הם מתפתחים משנה לשנה. הטבע שלהם הוא שמתפתח בהם. כל שנה האדם עובר איזו התפתחות, התפתחות בהבנה, בהכרה, בהתנהגות, התפתחות פיזית – פיזיולוגית, פסיכולוגית, מנטלית. זה חוק שנקרא חוק ההתפתחות של הטבע.

 

אנחנו מגדירים מה ילד צריך לדעת בגילאים שונים, ומה צריכים להיות הנתונים הפיזיים בכל גיל וגיל. אנחנו יודעים מה הוא צריך לדעת בכל גיל, כי אנחנו כבר מכירים את חוק ההתפתחות. אנחנו מכירים את הדינמיקה, את התהליך, זה נקרא חוק. וזה טבע. ואי אפשר לעשות זאת אחרת, אלא זה טמון ומתפתח בתוך האדם.

 

אנחנו לומדים את חוקי הטבע. אנחנו חלק מהטבע. יש בנו "מנוע" שמפתח כל אחד מאיתנו במשך שנות חייו, ואת כולנו יחד במשך כל ההיסטוריה. וכשאנחנו מסתכלים לאחור, אנחנו יכולים לעשות כל מיני חשבונות, לָמה התפתחנו בצורה מסוימת משנה לשנה, מתקופה לתקופה, מה היה המניע שלנו, מה קורה. אנחנו יכולים לעשות מחקר שלם על ההיסטוריה של האנושות. לא סתם תהליך היסטורי, אלא לָמה ועל ידי מה זה קרה. כמו עם ילד, שיש בו נתונים שכל הזמן מתפתחים. או כמו בחי, כשנולד גור קטן, אני יודע איך הוא צריך להתפתח. ואם אני לא יודע, אני לוקח אותו למומחה שיודע, לווטרינר. זה נקרא חוקי הטבע.

 

כך יש בחברה האנושית גם חוקים שנקראים סוציולוגיה. ודאי שהכול חוקים. אנחנו לא כל כך מבינים אותם, כי כל המדעים האלה הם חדשים. אבל כמה שאנחנו יודעים, אנחנו רואים שזה מתקיים כחוק בכל דבר.

 

מה זה "חוק"? שיש בתוך המין האנושי התפתחות פנימית, התפתחות חברתית, לפי הנתונים הפנימיים שלו, שכך הוא מתפתח, שכך הוא בונה את החברה, שכך הוא בונה את עצמו, שזה טמון בו. והזמן מזרים את הנתונים הפנימיים האלה ומפתח את האדם בצורה כזאת.

 

צריך לתת לילד אוכל, לטפל בו, ואז נראה איך הוא מתפתח שנה אחר שנה. אבל זה לא האוכל שמְפַתח אותו. האוכל זה רק מזון שעל ידו מתפתחים הגנים הפנימיים ומביאים אותו להיות אדם. הוולד שמתפתח מטיפת הזרע וגדל להיות ילד – לא ההורים שלו החליטו על כך, וזה גם לא קרה במקרה. הרי ידוע מראש שמהטיפה הזאת יתפתח גוף, שיוולד ויהיה אדם. הכול בא מתוך גן אינפורמטיבי, מידע מסוים שנמצא שם, שמתפתח אחר כך על ידי המזון החיצון. לכן הכול הוא לפי חוקים. אותו דבר אנחנו רואים בחברה האנושית.

 

במחקר שלנו אנחנו יכולים להסתמך רק על העבר. אנחנו חוקרים בפילוסופיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, ויכולים להגיד שאנחנו רואים תהליך ואת הסיבות לתהליך. אנחנו לא רואים את העתיד, אבל מתוך המצב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו יכולים להבין לאן הוא מוביל אותנו.

 

תמיד אנחנו לומדים ביחס לעבר, מהעבר נלמד את העתיד. זה נקרא התחקות אחר הטבע. הטבע הוא משהו שמתפתח ומוביל בהתפתחות שלו את הדומם, הצומח, החי והאדם. כולנו נמצאים בהתפתחות. קודם התפתח כדור הארץ, אחר כך הצומח, אחר כך החי ואחר כך האדם. ההתפתחות החלה במפץ הגדול והיא נמשכת בתהליך של ההתחברות. ההתחברות בין החלקים מביאה אותם לחלקים יותר ויותר מאוחדים ומיוחדים, גם בכמות וגם באיכות.

 

קודם היה דומם. אחר כך נוצרו חלקים שיש להם התפתחות משלהם והם מתחילים לצמוח, יש בהם חיים. אחר כך ההתפתחות הגיעה לדרגת החי, שמתפתח עוד יותר, בצורה אישית. ואחר כך התפתח המדבֵּר - האדם.

 

השאלה היא האם יש בהתפתחות הזאת חוקים או לא? החוקים האלה קיימים, אנחנו רואים זאת מהעבר. אמנם אנחנו לא מבינים אותם, אבל זה לא אומר שהחוקים האלה לא נמצאים, הם קיימים.

 

אני כמדען מסתכל על הטבע ולומד ממנו איך הוא מתפתח, איך הוא מפתח אותי כחלק ממנו. מי זה האדם, האם הוא – עם כל החכמה שלו – לא נמצא במסגרת הטבע?! אני בסך הכול נמצא באיזו בועה שנקראת יקום, ואני לומד איפה אני נמצא, ואילו חוקים נמצאים בתוך הבועה האינסופית הזאת. אין סוף ואין גבול לכל החכמה הזאת, למה שיש כאן. ואני בסך הכול מגרד קצת ממנה. זה המדע שלנו. אני לא לומד מהטבע יותר מזה, ובתוך הבועה הזאת אני לומד קצת על עצמי, ולא יודע להסתדר. לכן ודאי שאני חייב ללמוד עוד יותר את חוקי הטבע. וטוב שהרגשה רעה דוחפת אותי להכיר את הטבע, לפחות כדי להיטיב לעצמי.

×