שיעור מס' 3 - חוק הערבות ההדדית

×

 

מיום ליום ממש מורגש שאנחנו חיים בעולם מורכב יותר ותלויים זה בזה יותר ויותר. לכן אפשר לדבר על חוק משותף לכלל העולם שמחזיק את כולנו יחד, על חוק ה"ערבות ההדדית".

החוק הזה מתייחס לא רק למדינות, לחברות בינלאומיות וליחסים בינלאומיים חשובים, אלא גם לאדם הפשוט.

 

משנה לשנה אנחנו מרגישים חזק יותר, שאם באירופה או באמריקה יש איזו תקלה קטנה באחד הבנקים, יש לזה השלכות גם על שאר המדינות, ובעיקר על סין שמייצרת ומוכרת ליבשות האלה את המוצרים שלה. וכך, אם גם סין נכנסת לבעיה, זה כבר משפיע על חצי מהעולם. זאת אומרת, כל עולם הכלכלה והפיננסים, ובעיקר המסחר, קשרו אותנו יחד עד כדי כך שהקשר הזה נעשה כבר ממש הכרחי לקיומנו, כי בו תלוי המזון שלנו, הלבוש, ההסקה, תעשיית התרופות הבינלאומית ועוד ועוד.

 

היום אין שום מדינה שמספקת לעצמה את כל הצרכים שלה. לפני מאה שנה, כל מדינה הייתה מספקת לעצמה כמעט את כל הצרכים שלה. זה התחיל כשהאנגלים כבשו את הודו, והם החליטו שקל להם יותר לייבא אפילו ירקות ופירות מהודו, דרך תעלת סואץ, במקום לגדל אותם בעצמם. במקום זאת הם פיתחו תעשייה.

 

כלומר, אנשים התחילו להבין שההתמחות כדאית, כי כך אתה מייצר דבר אחד, ואני דבר אחר. בהתחלה היו מייצרים בכל מפעל הכול, מבורג ועד למכונה שלמה, על כל החלקים שלה - כולל המנוע וספק הכוח החשמלי - הכול במפעל אחד. אפילו את החשמל היו מייצרים באותו מפעל, במכונות קטנות. אחר כך החלו להפריד בין ייצור החלקים השונים - מפעל אחד ייצר ברגים, אחר אומים, ואחר חלקים חשמליים וכן הלאה.

 

כיום, אם אנחנו מדברים על מפעל שמייצר מכוניות, מובן שהוא מקבל אספקה מאלפי מקומות וממדינות שונות. בזמן האחרון התופעה הזאת בולטת עוד יותר, כי היפנים, במקום לבנות תעשיית מכוניות ביפן, בונים את המפעלים שלהם באירופה ובאמריקה, כי ממילא הם מספקים לשם את המכוניות שלהם, ושם נמצא השוק שלהם. היפנים מנהלים את המפעלים האלה מרחוק, ולפעמים אפילו לא מנהלים אותם, אלא ממנים מנהלים מקומיים ושוכרים פועלים, ורק לכאורה הם נקראים מפעלים יפניים.

 

אם כן, כיום הערבוביה בכל התחומים גדולה עד כדי כך שאנחנו לא יכולים להבדיל באיזה יצרן מדובר ואיפה. בהרבה מדינות יכולים לראות מפעלים שונים, ואפילו תחנות דלק, ששייכים למדינות אחרות. לכל ענף נכנסים כיום בכל העולם בעלים זרים, אפילו ב-30%, 50%, כי כדאי להם לעשות זאת. הממשלות לא מפריעות לתופעה הזאת, כי הן מרוויחות על ידי כך, לאזרחים יש עבודה, וכולם נהנים. נראה שהמצב הזה ימשיך ויתפתח.

 

כשהארצות המפותחות גמרו להתפתח די צורכם, הן התחילו לפתח ארצות אחרות, את ה"עולם השלישי" – את אפריקה ואסיה. הן החלו להקים שם מפעלים, ולשם כך היה צורך ללמד את התושבים. כך נפתחו בארצות אלה בתי ספר, ובמקביל התחילו ארצות המערב לקבל ללימודים סטודנטים מקומיים באוניברסיטאות שלהן.

 

כך החל העולם להיות מקושר בחינוך, בתרבות, במדע וברמת החיים בכלל. הקשר הגלובלי התחזק עד כדי כך, שהאמריקאים נהגו לצחוק, שכדי להתקשר מניו יורק לבוסטון בענייני עבודה, עליהם לעבור דרך הודו, כי שם יושבים מרכזנים שעונים לטלפונים, ומחברים אותם. קווי התקשורת האלה כל כך קושרים אותנו זה לזה בכל רחבי העולם, שאין עוד צורך להתחשב במרחק - לא במיקום המדינות ולא במיקום היבשות.

 

אם ניכנס לזה עוד יותר לעומק, נראה שכל כדור הארץ מחובר לרשת קשר אדירה, רבגונית, רב שכבתית. אי אפשר לבנות כיום משהו, לעשות כל דבר שהוא, בלי לקבל מכל קצות העולם את המכשור המתאים לך ביותר, את כל הידע הדרוש ועובדים מיומנים. כך בנוי העולם כיום, אחרי שהוא הלך והתפתח לקראת זאת במשך מאה השנים האחרונות. 

×

האם סיימתם לצפות בווידיאו של השיעור?

ענו על השאלות בדף כדי להמשיך אל השלב הבא

נושא ראשי

חוק הערבות ההדדית פועל על כל אזרחי העולם וקושר ביניהם.

נושאי משנה

1. התפתחות התעשייה והמסחר הביאו לכך שכיום שום מדינה לא מספקת לעצמה את צרכיה.
2. במאה השנים האחרונות יצרנו על פני כדור הארץ רשת קשר עשירה ורבגונית שמחברת את כולנו.
 

מקורות

"ככל שהאורגניזם גבוה יותר, כך גדלה המורכבות והתלות ההדדית של חלקיו וכן הצורך לשיתוף פעולה".

crossroadstimes.com

"אנחנו כיום מקושרים הדדית בצורה עמוקה מאוד. והמשמעות של הדבר היא שהרעיון של מדינה שפועלת לבדה, לא מחוברת למדינות אחרות, לא עובדת איתן, היא כבר לא אפשרות בת קיימה".

ted.com

"לא משנה עד כמה העולם שבור לחלקים או עד כמה אינטנסיביות הן היריבויות המדיניות, העובדה הבלתי ניתנת לשינוי היא שאנו הופכים ליותר תלויים הדדית בכל יום".

books.google.co.il

"כיום, שלום משמעותו לעלות מדו קיום פשוט לשיתוף פעולה ויצירתיות משותפת בין מדינות ואומות".

books.google.co.il

אתגרו את עצמכם

1) הקליפ הבא מתאר תהליך ייצור של מכונית, התלוי במדינות רבות בעולם. צפה בו וענה על השאלות בהמשך.

×

בתוך בית החרושת 6: המכונית הגלובלית

הרבה בתי חרושת משתמשים מזמן ברכיבים שיוצרו על ידי חברות אחרות, הספקיות שלהם. אבל גלובליזציה, פירושה שיצרנים מקבלים יותר ויותר מהרכיבים שלהם ממיקור חוץ. במילים אחרות: הם דוחפים עלויות למטה על ידי בחירה של ספקים בכל רחבי העולם.

החברה ששמה את שמה על המוצר עושה פחות ופחות את הייצור בפועל. הם רק מרכיבים את החלקים יחד.

דוגמה עוצמתית של ייצור גלובלי היא תעשיית הרכב. זהו טנדר ה-"ראם" של דודג', חביב הקהל האמריקאי, שמיוצר על ידי החברה האמריקאית "קרייזלר", אבל הרכיבים שלו באים ממקומות רבים. הסרט הזה יעקוב אחרי השרשרת המדהימה שמייצרת רק אחד מהם.

בתוך המפעל 6 - הרכב הגלובלי - שרשרת האספקה הגלובלית:

שרשרת אספקה היא רצף של חברות שמייצרות יחדיו סחורות צעד אחר צעד. ובימינו שרשראות האספקה מתפרסות בכל רחבי העולם.

זוהי טרסה בדרכה למקום עבודתה, חברה הנקראת "מודין רדיאטור", בקלינטון טנסי. כאן הם מייצרים את הרדיאטורים לטנדר הדודג'. אנחנו עומדים להתבונן על שרשרת האספקה עבור רק רכיב אחד של הרדיאטור: המכסה.

זהו בוניפייס בדרכו למקום עבודתו "סנדרם מחברים" בצ'ייני, הודו. כאן הם מייצרים מכסי רדיאטור שהם אורזים למשלוח לכל רחבי העולם, כולל ל"מודין" בטנסי, היכן שטרסה מרכיבה אותם לרדיאטור.

אבל טרסה ובוניפייס הם רק שניים מתוך חוליות רבות בשרשרת האספקה הגלובלית. "סנדרם" הוא מה שנקרא ספק רובד 2. הוא במרחק חוליה אחת בשרשרת ההספקה מ"מודין", ספק רובד 1, לחברת "קרייזלר" שלמעשה מייצרת את הטנדר.

אבל יש עוד רבדים שהולכים רחוק יותר. זהו "ברק בע"מ", בווסט מידלנדס, בבריטניה. "ברק" הוא ספק רובד 3, הוא מספק חלקים למכסי הרדיאטור של "סנדרם", ספק רובד 2.

"'סנדרם' היו לקוחות כ-15 שנים. אנחנו מייצרים את הקפיצים והחלקים שמועברים כדי לייצר את מכסה הרדיאטור".

בריאן הוא המנכ"ל של "ברק בע"מ", מונה כמנהל הכללי של החברה ב-1976 וקנה את החברה ב-1998.

"אני חושב שאנחנו מתאימים ל-40% מהמכוניות בעולם בכל הנוגע לחלקי הרדיאטורים שאנחנו מייצרים. אנחנו מספקים את רוב תעשיות הרכב באירופה, כמה בארצות הברית, אבל לא כספק רובד 1".

כאן הטכנאי של "ברק" מתקין את המכשיר ומפקח על האיכות של אצוות פלדה חדשות עבור "סנדרם".

אבל שרשרת האספקה המסויימת הזאת הולכת רחוק יותר מ"ברק בע"מ". היא מתחילה מ"טייסונקרופ", בגרמניה שמספקים לברק את הפלדה לייצר את החלקים. "טייסונקרופ" היא לפיכך ספק רובד 4.

בקצה השני של השרשרת יש את מה שנקרא OEM - יצ"מ - ייצור ציוד מקורי. במקרה זה - "קרייזלר", החברה שמרכיבה את המוצר הסופי ושמה את שמה עליו.

השרשרת שמייצרת את מכסה הרדיאטור היא רק אחת מתוך הרבה שרשראות שפועלות כדי ליצור את המוצר הסופי.

כמה שעות נסיעה מברק, בקורשים, ממוקמת חברת "תהליכי חיתוך גומי" או PCR. ב - PCR מייצרים שוטפי גומי ואטמים.

"מה שיש לנו כאן הוא אזור שליחה, אם אתם עוברים עכשיו למסדרון". זהו סטיוארט, הוא מנהל את בית החרושת PCR, שכמו "ברק", PCR תלויה בתעשיית הרכב עבור חלק גדול מעסקיה וכמו "ברק" הם חוליה בשרשרת אספקת הרכב העולמית. גם הם מספקים ל"סנדרם" בהודו, אבל הם לא תמיד ברובד המספקים שלהם. יש להם מיקום אחר בשרשראות ייצור אחרות.

"אנחנו מספקים ישירות ל"פורד", ישירות ל"יגואר" ו"לנדרובר". ישר דרך ארצות הברית, דרום אמריקה, הודו, הפיליפינים ולאחר מכן דרך רוב החברות הגדולות ישר אל תת ספקים קטנים מהרובד השני והשלישי אל תוך חברת ה-OEM הגדולה. אז באמת, אנחנו שולחים על בסיס גלובלי. משהו כמו 50% מהמחזור שלנו למעשה מועבר."

×

אילו דוגמאות בסרטון מצביעות על התלות הזאת?

מה יקרה אם אחד הגורמים לא יבצע את פעולתו?

אילו מדינות מוזכרות בתהליך ייצור המכונית?

האם תוכל לתת דוגמה נוספת למוצר שמיוצר במדינה אחת, אך מורכב מחלקים המגיעים ממדינות שונות? אתה מוזמן לבדוק באינטרנט ולמצוא קליפ או מידע בנושא ולשתף כאן.

2) מה ההבדל בין סיפוק צורכי המדינות לפני מאה שנים והיום?

3) בקטע הלימוד האחרון ניתנת דוגמה של האנגלים שהחליטו לייבא ירקות ופירות מהודו במקום לגדל בעצמם. האם תוכל למצוא מידע באינטרנט לגבי מה ישראל מייצרת ומייצאת למדינות אחרות, ואילו מוצרים היא מייבאת מחו"ל?

מדוע לדעתך האנשים הגיעו למסקנה שכדאי להתמחות בתחום מסוים ושכל מדינה או אזור ייצרו דברים שונים ויוכלו לסחור ביניהם? 

4) מה ממחישה דוגמת ייצור המכוניות היפניות באירופה ובאמריקה?

5) כיצד משפיעות המדינות המפותחות על המדינות המתפתחות?