×

אנחנו בונים כל הזמן את הסביבה, ועל ידי הסביבה אנחנו בונים את עצמנו. הסביבה כל הזמן צריכה להיות יותר מתקדמת ממני, ואז היא משפיעה עלי. כך אני מעמיד את עצמי בדרגה מתקדמת יותר בכל פעם. אני כל הזמן חושב מיהו המחנך שיכול לחנך אותי נכון וטוב: מהי דמותו, שאני אלמד ממנו איך להתנהג נכון, איך הדמות הזאת תשפיע עלי, איך אני בונה אותו לפנַי כדמות שמחנכת אותי, שאני נמצא איתה בקשר. למעשה, הדמות הזאת היא אני, בדרגה עליונה יותר, כי כך אני מדמה לעצמי משהו יותר גבוה. ואז אני משתוקק להגיע להשתוות הצורה עימה, עם אותה הדמות שאני בונה לעצמי.

 

השתוות הצורה זו השתוות התכונות. "הוא רחום, אף אתה רחום". זאת אומרת, עד כמה שיש לדמות זו רחמנות, השתתפות, קשר ואהבה אלי, כמו מצד מחנך למתחנך, כך אני רוצה לפתח אליו יחס דומה בחזרה. זה נקרא השתוות הצורה, השתוות התכונות.

 

הדמות הזאת היא הרי תכונות שאני מדמיין לעצמי, אבל לא תכונות פנטסטיות, אלא קצת יותר טובות. איך אני בונה את עצמי אליהן כטוב יותר במקצת? אני בודק את מצבי כפי שאני רואה את עצמי היום בצורות הדורשות תיקון, זאת אומרת, בכמה שמתגלה לי הרע, כיצד אני מפתח רגישות להכרת הרע. ואת אותה שכבה, את אותו רובד שהתגלה בי עכשיו, אני רוצה לתקן. ואז אני רואה את הרובד הזה בצורה הפוכה בתוך הסביבה או ביחס לדמות המחנך. דמות המחנך והסביבה הם כלי הייחוס שלי להתקדמות.

 

תבדוק איך היית רוצה לראות את עצמך, אם היית מתקן את תבניות ההתנהגות האלה ביחס לאחרים. דמיין את עצמך משודרג למודל של אתה פלוס אחד, במדרגה מתקדמת יותר לטובת הזולת, לטובת הסביבה. לזה אנו קוראים דמות המחנך או דמות הסביבה, דמות החברה. האדם בוחר בכל פעם סביבה טובה יותר.

על ידי ההשפעה מהסביבה אתה מרגיש עד כמה אתה פחות מהחברים בסביבתך. כי הם משייכים ליחס שלהם אליך הרגשה חיובית, ציון חיובי. החברה מתייחסת אליך טוב, והיא אומרת שהיחס הטוב שלה אליך זה הערך היותר גבוה, זה הטוב. יש בזה ערך גבוה יותר מאשר איך שאתה מתייחס לסביבה. זאת אומרת, אתה נמצא במדרגה יותר נמוכה. אתה מרגיש שיש פגם באגו שלך, וזה מדרבן אותך להגיע להשלמה עם הסביבה.

 

מצד אחד, אתה מרגיש פגם באגו שלך. מצד שני, אין לך ברירה, זה דוחף אותך בכל זאת להתקרב אל החברים בסביבתך לפי השתוות הצורה, להידמות להם. אז כל פעם הסביבה משפיעה לך דוגמאות טובות, ומאין ברירה אתה מתחיל להתאים את עצמך אל הסביבה יותר ויותר. כמו ילדים קטנים שלומדים מהגננת בגן.

 

לדוגמה, אם יש לי ילד בגן, אני יכול לתאר לכם את הגנן הזה, מעצם הסתכלותי בילד שלי. אני רואה בילד את כל האופי של המחנך שלו בגן. לא צריך יותר. זאת אומרת, הסביבה מחנכת את האדם ומטביעה בו תבנית התנהגות.

 

אך האדם גם צריך להפעיל כוחות בעצמו כדי להיות מחובר יותר עם הסביבה. אלה לא כוחות שלו ממש, אלא אנחנו צריכים יחד להשפיע על כל אחד ואחד שיתחבר יותר ויתרום יותר. וכך מתוך החיבור הטבעי, נראה שיתפתחו שינויים בכל אחד ואחד. העיקר שתמיד נבדוק את הרוח הכללית שבתוך הסביבה, שהיא תהיה תמיד לחיבור, להתחשבות, להדדיות, לאהבה. ואז כל אחד, אם ירצה או לא ירצה, ישתנה בטבעיות בכוח הסביבה.

 

השיעור הזה עסק בבניית דמות החברה החדשה, וזה השיעור הראשון בנושא זה. יש עוד הרבה הרחבות, דיונים ובירורים בנושא. אלה רק דברי פתיחה למה שנקרא "החברה העתידית" או "הדור האחרון".

×