האנושות הגיעה לשלב מכריע בהתפתחותה רבת השנים, המאופיין בתחילתו כמשבר גלובלי. אנחנו כאנושות לא יודעים לאן אנחנו מתפתחים, ולכן לא יכולים להכין תנאים טובים לדור הבא. ההתפתחות הטכנולוגית כבר לא מספיקה כדי להביא לנו סיפוק ואושר. חסרה לנו כאנושות הדרכה איך לפתח הרגשה טובה של מלאות וסיפוק בחיים.

בבואנו להבין את הסיבות למשבר עלינו להבין באופן רחב, ולא רק באופן נקודתי, את תהליך ההתפתחות של האנושות. ניתן לדמות את התהליך הזה לתהליך שעובר על תפוח עץ. ממצב של בוסר וטעם מר בתחילה, הוא מגיע לבשלות ולמתיקות. ללא הבוסר אין בשלות. כך גם האנושות, תגיע בסוף למצב מתוק ושלם.

הטבע מפתח אותנו להיות הדרגה העליונה שבו. שלא כמו החיות, עלינו לפתח שכל ורגש ולתפוס ולהרגיש את חוק ההתפתחות הכללי של הטבע, על מנת שנגיע בעצמנו, ולא רק מתוך דחף שבא מצד הטבע הכולל, למצב המושלם.

אנחנו יכולים להתפתח בעצמנו רק על ידי הסביבה – החברה, שבנוסף לדחפים שקיבלנו מהטבע, נותנת לנו גירויים חיצוניים, צורות חיצוניות של קשר בין בני אדם. עומדות בפנינו שתי צורות התפתחות: האחת, על ידי צרות ומשברים, והשנייה, על ידי בניית סביבה, שתמשוך אותנו קדימה, להתפתחות מהירה, נעימה ויפה.

המשבר הגלובלי מראה לנו שאנו נמצאים בתלות הדדית מוחלטת, אך לא מסוגלים להתחבר, ולכן סובלים. המצב הזה של האנושות הוא כשל משפחה אשר חיה יחד באותו הבית, אך לא מסוגלת להיות בקשר נכון. אלא שאין לנו האפשרות להתגרש, לעזוב, לברוח... לכן, כאמור, עלינו לבנות לעצמנו סביבה-חברה, שתלמד אותנו איך להיות בחיבור נכון בינינו.

את הסביבה הנכונה יכולים לבנות חכמים, מדענים, אנשים עם ראייה רחבה ומעמיקה, המבינים את התהליך היטב. הסביבה שנבנה יחד איתם אמורה להשפיע עלינו דרך מתן דוגמאות של חיבור בין בני אדם. דוגמאות מגרות שימשכו אותנו להיכנס לתוכה, להיכלל בה, להידמות לה. לשחק בה עד שנהפוך בעצמנו להיות חלק מהסביבה הזו.

כשנתחיל להיכנס לתוך סביבה טובה כזו, נתחיל לגלות את הרע שבנו. נגלה שיש בנו תכונות שהן נגד חיבור, נגד התפתחות. ודווקא בשל כך, עלינו לסדר לעצמנו חברה עוד יותר טובה, שתמשוך אותנו עוד יותר לחיבור ולהתפתחות דרך הטוב, כנגד הרע שנגלה.

הסביבה הטובה תביא אותנו לצורה הסופית שאליה הטבע בכל מקרה מפתח אותנו, אבל בדרך הטובה, הרכה והנעימה ביותר.

לסיכום, ניתן לומר שבתהליך ההתפתחות הטבעי של האנושות, בתור הדרגה המפותחת ביותר בטבע, הגענו למצב שמעתה והלאה עלינו לדאוג בעצמנו לפתח מודעות לתהליך שבו אנו נמצאים, ולתפקידנו כישות מודעת בתוך התהליך, כי בכך ייקבע האם התפתחותנו תגיע לתכליתה דרך סבל או בדרך טובה ונעימה.

גם כהורים אנו רוצים שילדינו יגדלו בסביבה שבה מלמדים את הילד בחום ומתוך יחס טוב בין הילדים, איך להיות מחוברים יחד, איך להיות בטוחים זה בחברתו של זה, לא לפחד מהאכזריות שבטבע האדם ובטבע הילד, לא להתגאות על חשבון האחרים, מקום רך שבו נותנים לילד-לאדם להתפתח.

המשבר שאנו חווים זו למעשה פתיחה חדשה. לידה של אנושות חדשה.