×

דיברנו מכל מיני זוויות שונות על המושג "אגו". לפעמים כדבר שהביא אותנו להתפתחות, ואז הוא מצטייר כדבר חיובי, כמו מנוע של התפתחות, ולפעמים דברנו על כך שאנחנו יותר מדי אגואיסטים, ושבהתפתחות החדשה נהיה פחות אגואיסטים. זה קצת מבלבל. ננסה להסביר את היחס הזה למושג "אגו".

 

האדם הוא בעצם היצור היחיד שבמשך התפתחותו האגו מתפתח בו מדור לדור, משנה לשנה, מיום ליום. אנחנו מאוד שונים בצורת ההתפתחות שלנו, שאין כדוגמתה במין החי, ובוודאי לא בצומח ובדומם, אלא רק באדם. וכמו בכל תופעה בטבע, אנחנו צריכים לראות בזה כוח טוב. אלא שכאשר זה נוגע לאדם, שמתחיל להשתמש באגו לטובת עצמו ולרעת אחרים, אנחנו צריכים לדאוג ולעצור את המגמות האלה על ידי החינוך. על ידי כך שאנחנו מראים לאדם שבסופו של דבר הוא לא ייהנה מפירות עבודתו, כשהסביבה לא מסכימה להם, כי בזה הוא גורם רע לסביבה, ובסופו של דבר רע לעצמו.

 

לכן האגו שלנו הוא הכוח הטוב שבנו, הוא תכונה טובה שבאמצעותה אנחנו מתפתחים. אם פעם כדי להאכיל את המשפחה שלי הייתי צריך להזיע מהבוקר עד הלילה, עם תרנגולות, כבשים ופרות ועם חלקת אדמה שכל הזמן עיבדתי, הרי שהיום על ידי ההתפתחות האגואיסטית שלנו שהובילה לקדמה טכנולוגית, אני מייצר באמצעות מכונות וטכנולוגיה, ידע בביולוגיה ובחקלאות, הרבה יותר בפחות זמן. מספיק לעבוד שעתיים ביום, ובזה אני מספק לעצמי הכול – גם מזון, גם ביגוד וגם קורת גג.

 

מספר בני האדם בעולם גדל לשבעה מיליארד, וכך כל אחד יכול לעבוד שעה עד שעתיים ביום, ולספק את כל מה שאנחנו צריכים. ודאי שלא לחיות למטה מקו העוני, אלא שלכל משפחה יהיה כל מה שאדם צריך: בית, פרנסה, ביגוד, ביטחון, הסקה, בריאות, פנסיה, חינוך. את כל זה אדם צריך מפני שהוא חי, ואנחנו יכולים לעשות זאת.

 

בכוח האגו שלנו הגענו למה שהגענו עד כה – האגו, הרצון שלנו, דחף אותנו להתפתח. אבל הגענו למצב שאנחנו משתמשים ביכולת שלנו לטובת עצמנו, ואז נדרשים להתגונן, לייצר פצצות, לשלוט על משאבים. אנשים ועמים חיים בפחד מהצפוי מחר, אנחנו מרעילים את עצמנו, הורסים ומכלים את משאבי כדור הארץ וכן הלאה. וכאן אנחנו צריכים למצוא את הגבולות, עד מתי הרצון להתפתח שלנו הוא טוב, וממתי הוא רע.

 

הבעיה היא בשימוש ברצון. אם אני מכוון את הרצון שלי לטובת הזולת, בטוח שזה יהיה טוב, ואני אשתמש בו רק עד הגבול שהוא באמת טוב לעולם. עלינו לשאוף לעולם טוב שנמצא באיזון עם הטבע; שהאדם לא ייקח יותר מדי לעצמו, אלא ישאיר מאוצרות הטבע לדורות הבאים; שלא ילכלך את כדור הארץ ויגרום למחסור במים נקיים, אוויר נקי ותנאי חיים בסיסיים.

×