האנושות הגיעה למצב ייחודי בהתפתחותה, המאפשר לה להגשים כעת את מטרת קיומה – השגת הטוב המושלם.

מאז ומעולם, בני האדם התפתחו על ידי דחפים בלתי נשלטים, אשר הניעו אותם להגיע למצב טוב יותר. הם פיתחו את המדע והשתמשו בו כדי ללמוד מהטבע כיצד להיטיב עימהם. כל ההתקדמות של האנושות לקראת המצב הטוב, הייתה מכוונת להיטיב עם הרצונות הפיזיולוגיים של האדם, הרצונות לאוכל, למין, למשפחה, לכסף, לכבוד ולמושכלות.

כעת, לראשונה בהיסטוריה, הטבע מתחיל להתגלות כמערכת אחת גלובלית אשר פועלת בצורה תלותית ומשותפת בין כל חלקיה. כיוון שכך, עתיד האנושות תלוי לגמרי בסביבה – ממש כמו שאר חלקי הטבע. הביטוי הטבעי להתנהגות או לפעולה אשר מנוגדת לקישוריות ולאחדות ההרמונית הזו, באה לידי ביטוי כמשבר, ממש כמו המשבר שהאנושות החלה לחוות בשנים האחרונות. המשבר מחייב את האדם לחדול מהסתכלות אגואיסטית פנימית, ולהתחיל להביט החוצה אל הזולת, להרגיש את הזולת ולהתכלל בו. המשבר העולמי הוא למעשה לידה של חברה אנושית חדשה אשר מכוונת את האנושות למצב של חיבור, מצב של מימוש כל היכולת האנושית. כיוון שהמצב הזה הוא חדש ואינו מוכר לכלל האנושות, עלינו ליצור מערכת חינוך שתלמד את האנושות על התלות הזו בסביבה.

הבחירה החופשית של האדם מוגבלת ומעוצבת על ידי הסביבה כבר מתקופת היותו ילד. הסביבה למעשה מעורבת ומשפיעה על כלל החלטות האדם, ולכן מימוש תכונותיו ונטיותיו הטבעיות, תלויים בסביבה שבה הוא חי. זו הסיבה שחינוך האנושות יכול להתבצע רק באמצעות הסביבה.

תפקיד הסביבה המחנכת הוא להגדיל את הנטיות הטבעיות הטובות שבאדם, ולא לדכא את התכונות שאינן רצויות אלא להשתמש בהן בצורה נכונה. עלינו ליצור מגוון צורות של סביבה טובה המותאמת לכלל האנושות, לכל גיל, צורת אופי ונטייה, בהתאם לחינוך, לתרבות ולהרגלים של כל אומה, כדי להשפיע, לחנך ולהעשיר את הפנימיות של כל האנושות. בכך יהיו בני האדם נוחים לבריות וירוויחו על ידי זה ביטחון, אושר ושגשוג.

החברה המחנכת צריכה גם לחנך לשמירה על דומם, צומח וחי – שמירה על הסביבה האקולוגית אשר האנושות מתקיימת ממנה. אך תפקידה העיקרי של החברה הוא לחנך את האנושות להגיע למכנה משותף שיקשר בין כל בני האדם, ויקרב בין כולם. בכך מין האדם יפעל בהתאם לטבע המקושר.

בחברה החדשה, שעות הפנאי יהוו את מרבית שעות היום, ויהיו מיועדות להתכללות האדם במגוון חברות/קבוצות. התכללות זו תשפיע על האדם ועל תכונותיו, ותעצב מחדש את טבעו ואת רצונותיו. כך, תובל האנושות להתפתחותה החדשה, לעידן חדש, לרמה של מין חדש בטבע, אשר חווה את המציאות מתוך הרגשה כללית ולא מתוך הרגשה אישית. מין זה מכונה "מין המדבר".

המעבר לממד חדש מתרחש כאשר אדם משיג לעצמו מבחר רחב, מגוון, שונה ומנוגד של תובנות והרגשות ביחס לעולם. תובנות אלה האדם יכול לאמץ לעצמו באמצעות התכללות עם מחשבות והרגשות של אנשים אחרים. ככל שהאדם יתכלל מיותר אנשים, כך הוא יספוג מהם יותר הרגשות והבנות אשר יהפכו לחלק ממנו, וירחיב את האופן שבו הוא קולט את הכוח שטמון בטבע. כוח זה מתגלה לאדם כשורש של עצמו ושל כל הבריאה החל מראשית התפתחותה.

המעבר מראייה אגואיסטית המרוכזת במה שחסר לי, מה לאכול, מתי לישון, בדומה לבהמה מפותחת – לראייה גלובלית, ראייה שאינה תלויה בגוף, מגלה שהבריאה והטבע מתנהלים על פי תוכנית שלמה ומדויקת, ובפני האדם נחשפים השכל והרגש שנמצאים בעולם הנאור. אז מגיעים לגילוי תכלית הבריאה.

עלינו לתרגל את מה שאנו לומדים ללא הפסקה, עד שכל הלימוד והתרגול מגיעים להצטברות אחת – "האדם החדש" – שאליו אנחנו שואפים להתפתח.