×

בשלב האחרון בהתפתחות האנושית שאנחנו נכנסים אליו עכשיו, "הפרי", כלומר האנושות, חייבת לקבל מתיקות, צבע אדום ויפה, ריח נעים וטעם מתוק. כל התוספות האלה מגיעות מתוך הפרי, בהתאם לאהבה של הטבע אליו. הטבע שמפתח אותנו הוא כמו אימא שדואגת לתינוק. ואנחנו צריכים להגיע לאותו כוח האהבה, ההשפעה וההדדיות. אנחנו צריכים להגיע לחיבור גלובלי בינינו ועם הטבע.

 

האפשרות הזאת מתממשת רק על ידי מודעות. כשאני מבין ומרגיש את ההתפתחות הזאת, ואיך שהיא עוברת עלינו. אנחנו לא יכולים להבטיח לאדם חיים טובים בלי שהוא יתעלה בדרגות ההבנה וההרגשה. הוא חייב לרכוש מודעות. הוא חייב לדעת באיזה עולם הוא חי, ולגלות את כל הטבע.

 

בלי שכל אחד מאיתנו יהיה חכם, בלי שידע לשם מה ולמה הוא נולד, מהו הטבע שמקדם אותו, ולאיזו מטרה; בלי המודעות לכל הדברים האלה, האנושות לא תתקדם, היא תסבול ממכות. בסופו של התהליך כולם, כל אדם בהתאם ליכולתו, ירכשו בהכרח את החכמה הזאת.

 

זאת לא מטרה כל כך גבוהה כמו שאולי נדמה במבט ראשון. בבית הספר למדנו הרבה נושאים: היסטוריה, גיאוגרפיה, בוטניקה וגיאולוגיה, למדנו את התפתחות התרבות האנושית. ועכשיו נמשיך ללמוד. כי בלי הידיעה הזאת, בלי ידיעת התהליך שבו כל אחד מאיתנו תלוי באחרים, לא נוכל לשנות את עצמנו.

 

אנחנו לא צריכים להיות חכמים או מדענים, אבל אנחנו צריכים להכיר את התמונה הכללית. כמו שאתה יוצא מבית ספר, אתה אולי לא זוכר את כל מה שלמדת, אך נותרה בך התרשמות שיש היסטוריה, וקרה מה שקרה לפני אלף ואלפיים שנה. שיש גיאוגרפיה, שיש יבשות, יש ביולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה. שמעת משהו, אולי שכחת את הפרטים, אבל התמונה נספגה בך.

 

אותו הדבר כאן. אלא שעכשיו אנחנו לומדים על השלבים הבאים. מלמדים אותנו את הדבר הכי נחוץ, איך לעשות את החיים שלנו טובים. אנחנו לא צריכים לדעת שום דבר בעל פה, כי הלימוד ילווה בהפעלות, וההפעלות יהיו בקבוצה. קבוצה שאנחנו נשפיע עליה והיא תשפיע עלינו, וכתוצאה מכך נתחיל להסתדר ביחס אליה.

 

אבל חייבים לקבל השכלה על העולם החדש, על החברה החדשה, על ההסתכלות החדשה, הסתכלות גלובלית על האדם, על האנושות ועל העולם.
 

×