×

כשאנחנו מסתכלים על עצמנו מנקודת מבט היסטורית, אנחנו רואים שאנחנו מתפתחים מדור לדור. בניגוד לחלקי הטבע האחרים – החי והצומח – שבהם כמעט ואין שינויים במשך מאות ואלפי שנים, אנחנו עוברים התפתחות גדולה מאוד בכל תחום, אפילו במהלך דור אחד.

מי שהתחיל את חייו במחצית הראשונה של המאה הקודמת וחי גם במאה הנוכחית, רואה איך העולם ממש השתנה. במאה הקודמת אנשים היו קשורים למקום שבו הם חיו, הם גרו בכפרים, בעיירות קטנות, לעומת זאת היום הכול דינמי, עירוני, מאוד שונה – הן בצורת המחשבה והן בגישה לחיים. והשאלה היא, האם לא מספיק שהאנושות מתגלגלת מדור לדור? לָמה אנחנו צריכים גם להשתנות?

אנחנו רואים שאדם חייב לגדול כדי לחיות חיים טובים ומלאים, להשיג את מה שהוא רוצה. הוא צריך להתפתח ולהשתנות, מילד לבוגר, להקים משפחה ולהעמיד צאצאים, להזדקן ולהשאיר להם כל מה שרכש, והם ממשיכים את החיים מהנקודה שהשאיר עבורם. האדם רואה בצאצאיו המשך. אנחנו רואים שאנו ממשיכים מדור לדור כמו כל חי, ונשאלת השאלה, למה אנחנו מתפתחים במהירות מדור לדור, בשונה מכל חי? מה מטרת ההתפתחות שלנו? מה הצורך בהתפתחות שלנו? אנחנו עדיין לא מבינים את זה.

אנחנו רואים שכשתינוק נולד הוא עדיין לא כשיר לחיים, הוא צריך להתפתח הרבה כדי להשיג שֶׂכֶל, כוח ורגש, עד שהוא מוכן להבין משהו בחיים, להכניס סדר בחיים, לעשות שינוי בחיים. ואולי גם אנחנו, כאנושות, מתפתחים באותה הצורה? אולי מאה שנה בהתפתחות האנושות הן כמו שנה אחת אצל תינוק שמתפתח.

כך או אחרת, מה שחשוב הוא שאנחנו עדיין לא רואים לאן אנחנו מתפתחים. בחיים שלנו, כשאנחנו מולידים ילדים, אנחנו יודעים לאן הם מתפתחים, אנחנו גם יודעים איך לספק להם את צורכי ההתפתחות שלהם, אמצעים להתפתחות, משחקים, תרגילים. אנחנו בונים להם חברה מסוימת שתְפַתח אותם. אבל בכל מה שקשור להתפתחות האנושות אנחנו לא יודעים לאן אנחנו מתפתחים, ולכן אנחנו לא שמים לב להתפתחות הדורות, כאילו ההתפתחות מדור לדור היא מקרית.
 

×