×

באמצע – בין האהבה לשנאה שיש בינינו – נמצא המשבר. מה מהות המשבר? הוא מבהיר לנו שאם לא נהפוך את השנאה לאהבה, אם לא נבנה אמון אמיתי בינינו, לא נוכל להתקיים על פני האדמה. למרות משברי הבנקים, פצצות האטום וכל יתר ההמצאות, אנחנו צריכים להתחיל לראות שהמערכת הזו היא עגולה, מחוברת. והיא כבר כזו, נרצה או לא נרצה. אנחנו נמצאים בתוך מערכת סגורה, אנלוגית, מקושרת, שכולה עמוסה בחימוש ובשנאה. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתהפך.

 

המשבר מבהיר לנו שבתוך מערכת מקושרת, אם לא נהפוך את השנאה לאהבה, נגיע למצב שגם לא יהיה לנו מה לאכול. אלה כבר לא בעיות שאפשר להמשיך לזלזל בהן, כמו חינוך הילדים. עכשיו המשבר הכלכלי עומד לגעת לנו ממש בבשר. אנשים רבים כבר לא מסוגלים לספק לעצמם ולבני משפחתם את צורכי הקיום ההכרחיים כדי לחיות. וכשהמדינות שלהם לא יספקו להם מענה הולם, הם יצאו לרחובות ויהרסו כל דבר שיעמוד בדרכם. פשוט יחריבו את כולם ואת הכול.

 

חוסר ההתחשבות ההדדית יביא לכך שאף מדינה לא תוכל להסתדר עם הבעיה הזו, גם אם היא עשירה מאוד, כמו גרמניה או ארה"ב. גם אם באוצר המדינה יימצאו הון רב ומחסנים מלאים במזון, לא תימצא הדרך לספק לכל אדם קיום בכבוד. מדוע? כי אנו לא רגילים להתחשב באחרים. כבר היום, חצי עולם כמעט מת מרעב, בזמן שבחצי השני נזרק לפח מזון בכמות שהייתה מספקת לכלכל את כל בני האדם באשר הם.

 

יוצא שאם לא נגיע לאהבה, אנחנו לא נשרוד ונידרדר לחורבן כללי. ואולי עדיף לא להשתמש במילה הזו, אהבה, שנשחקה, הפכה סתמית וריקה מתוכן. אז במקום אהבה בואו נגיד – התחשבות מלאה ושלמה, הרגשת צורכי הזולת, מילוי צורכי הזולת, דאגה לסיפוקו. אל המצב הזה אנחנו חייבים להגיע. אם לא, החיים שלנו על פני כדור הארץ יסתיימו.

 

התחשבות כזו פירושה שעלינו לפעול לא רק לטובת עצמנו, אלא מתוך דאגה גם לטובת האחרים. ודאי שאיננו צריכים להכיר כל אדם ואדם בעולם באופן אישי, אבל בתוכנו צריכה להיות איזושהי הרגשה שאנחנו יחד, שאנחנו דואגים לכל האחרים כמו שאנחנו דואגים לעצמנו.

 

והשאלה היא, כיצד נוכל להגיע לשינוי גדול כל כך? התשובה אחת: חינוך מחדש. הרי תמיד הלכנו עם האגואיזם המתפתח שלנו, "קרענו את העולם" וסידרנו אותו איך שנוח לנו. אבל עכשיו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כל הנסיבות מחייבות אותנו לטפל בעצמנו, לארגן לעצמנו חינוך גלובלי ואינטגרלי – חינוך שיביא אותנו להתחשבות, שיעשה מאיתנו "ילדים טובים" כמו בגן, כי בלי זה "הגן" שלנו לא יוסיף להתקיים.

×