×

בניסיון לסדר לעצמנו סביבה שתלמד אותנו איך להיות מחוברים נכון, אנחנו דומים לילד. ילד חכם שמבין שהוא צריך לגדול נכון ויפה, ולכן הוא רוצה לעצב לעצמו סביבה תומכת. לשם כך עליו ללכת לשכנים, לשלם להם אם צריך, כדי שיתחילו להתחבר ביניהם, שיראו לו שהם מחוברים, שיציגו לו תמונה זו כשחקנים, שידמו יחסים יפים וטובים ביניהם ויתחילו למשוך גם אותו לחיבור הזה. כי הוא יודע שאם הוא יראה את הדוגמאות האלה, הוא יושפע מהן, וכתוצאה מכך יגדל יפה וטוב. בצורה כזאת כל אחד מאיתנו יכול להציל את עצמו בעזרת הסביבה, ממצב של פירוד, למצב של איחוד.

 

אם, למשל, אני רוצה ללמוד מוזיקה, אבל אין לי רצון מספיק גדול לזה. אני צריך מישהו שימשוך אותי, מישהו שיגרה אותי ויראה לי שמוזיקה זה יפה, שזה גדול, שזה מיוחד. אני הולך לכמה מוזיקאים, משלם להם והם באים אליי, מנגנים, מדברים על מוזיקה, "נושמים" את הכלים שלהם, מלחינים משהו לידי. לאט לאט, אני מקבל מהם את הרושם שזה דבר גדול, חשוב, ששיתוף הפעולה ביניהם וההרמוניה בנגינה שלהם, הם דבר עמוק וחשוב. אם אני מבין את זה, אז במודע, בצורה מבוקרת, אני יכול לתכנן ולבנות את הסביבה שעל ידה אני מגיע להתפתחות מוזיקלית יפה.

 

העובדה ששילמתי להם לשם כך, כדי להיות מוזיקאי יותר טוב, אינה מורידה מאומה. העיקר הוא התוצאה. הרבה פעמים בחיים שלנו ההורים שלנו עשו איתנו את אותו הדבר, כששלחו אותנו לחוג ספורט או לשחק בקבוצת כדורגל או כדורסל, והתרשמנו מכל הילדים שמשחקים שם. זאת אומרת, העיקר בשבילנו זו החברה וסולם החשיבות שהיא מקרינה לנו.

 

את החברה הזאת אנחנו יכולים ליצור בעצמנו, אבל עדיף שייצרו אותה עבורנו אנשים חכמים שיודעים איך לעשות את זה. יש הרבה מדענים חכמים, אנשים שמבינים בהתפתחות האנושות. אנחנו רק צריכים לחזק אותם, להקשיב למה שהם אומרים. והם אומרים את מה שאתם שומעים עכשיו, שכדאי לנו לבנות סביבנו סביבה שתשפיע עלינו ועל כולם ליתר חיבור, ובעזרתה נתקדם לכיוונים טובים, ובהדרגה נגיע להיות כמו פרי בשל, עוד לפני שייסורים וצרות מגיעים ומחייבים אותנו להתפתח על ידי מכות מאחור. עלינו להקדים את ההתפתחות, כמו אותה ביצה במדגרה, על מנת שנוכל להתפתח יפה, בטוב ובנעימים.

 

כלומר, אנחנו יכולים להסתכל על כל התפתחות האדם במשך אלפי שנים, ולראות שכעת אנחנו נמצאים במצב לא טוב; להבין איך אנחנו יכולים לצאת בעצמנו מהמצב הלא טוב הזה, ולא לחכות למה שיקרה באופן אקראי ולא מבוקר מצידנו; להקשיב לאותם החכמים שמכוונים אותנו ליצירת סביבה טובה, שתפתח אותנו, ותביא אותנו להתפתחות המושלמת, שלב אחר שלב, בקלות ובעדינות.
 

×