×

מערכות החיים

"אני חושבת שכל עוד אתה ממשיך להסתכל על דברים דרך העדשות הפטריארכאליות, הקארטסיאניות, הישנות האלו, אתה לא תראה את העולם כפי שהוא באמת. אתה, אנחנו, כולנו, אנחנו צריכים ראיה חדשה של העולם ואנחנו צריכים מדע מקיף יותר, כוללני יותר, שיתמוך בנו.

ישנה תיאוריה חדשה שעולה כעת, ששמה את כל המושגים האקולוגיים שדיברנו עליהם בתוך מסגרת מדעית, קוהרנטית, אחת. אנחנו קוראים לזה: "תאורית המערכות": תורה של מערכות חיות".

- "מערכות חיות?"

- "כל היצורים החיים, כמו גם מערכות חברתיות ומערכות אקולוגיות.

תראה, התיאוריה הזאת תעזור לנו לקבל תפיסה מוצקה הרבה יותר על המדעים העוסקים בחיים".

- "האם כל אלה הם רעיונות שלך, או האם אנשים אחרים משתתפים בזה? אני מתכוון, האם זה כבר מיושם בתחום מדעי כלשהו?"

- "האם אני תמהונית? זה בסדר סנטור, זהו מדע אמיתי. והרבה מדענים, כולל כמה זוכי פרס נובל עבדו על הרעיונות האלה: פריגושין, בייטסון, מטורנה - רק כדי להזכיר כמה שמות. כן, זהו מדע, אבל מסוג חדש. במקום להתרכז באבני הבניין הבסיסיות, השקפת המערכות מתרכזת בעקרונות של ארגון; במקום לחתוך דברים לחתיכות, היא מסתכלת על מערכת החיים ככלל אחד."

- "איך את יכולה לחשוב בצורה מועילה על דברים בדרך ההוליסטית הזאת? זה מה שאני לא רואה. את יכולה להרהר בהם, את יכולה להסתכל עליהם, כפי שתומס אומר, אבל אם את רוצה לעשות משהו, אם את רוצה להגיע למשהו ספציפי, אז לפי הגדרה, האם אינך צריכה לפרק דברים? איך את יכולה לדבר בצורה מועילה על עץ מבלי לדבר על השורשים שלו, או העלים שלו או הקליפה שלו?"

- "ובכן הייתי יכולה, אפילו בלי לנקוב בשמות החלקים שהזכרת. קארטסיאן (דוגל בתורת דקארט) היה מהסתכל על עץ ומבחינה רעיונית מפרק אותו לחתיכות, אבל כך הוא לעולם לא יבין את טבעו של העץ.

הוגה מערכות יסתכל על עץ ויראה את החילוף העונתי בין עץ ואדמה, אדמה ושמיים. הוא יראה את המחזור השנתי שהוא באמת נשימה אחת גדולה שהאדמה לוקחת דרך היערות שלה, שמספקים לנו חמצן; נשימת החיים, שמקשרת את האדמה עם השמיים ואותנו עם היקום.

הוגה מערכת יסתכל על העץ ויראה את חיי העץ רק ביחס לחיים של היער כולו; הוא יראה עץ כבית גידול של ציפורים, בית לחרקים.

אבל אם אתה מסתכל על עץ ומנסה להבין אותו כמשהו נפרד, אתה תתמה ממיליוני הפירות שהוא מייצר בתקופת חייו, מכיוון שרק עץ אחד או שניים יצמחו מהפירות האלה; אך אם אתה מסתכל על העץ ורואה אותו כחבר במערכת חיים גדולה יותר, שפע הפירות הזה יהיה הגיוני, מכיוון שמאות על מאות של בעלי חיים וציפורים ישרדו בגללם.

תלות הדדית. וגם העץ לא יכול לשרוד בפני עצמו: בשביל לשאוב מים מהקרקע הוא זקוק לפטריה שגדלה בקצה של כל שורש. והפטריה זקוקה לשורש כדי לשרוד והשורש זקוק לפטריה. אם אחד מת  -  השני מת.

וישנן מיליוני מערכות יחסים כאלו בעולם שלנו, בהן אחד תלוי בשני בשביל לחיות. תיאורית המערכות מזהה את רשת הקשרים כמהותם של כל היצורים החיים. רק הבלתי מיודעים היו קוראים לרעיון כזה נאיבי או רומנטי, מכיוון שהתלות הזאת שכולנו חולקים היא עובדה מדעית".

- "רשת של קשרים?"

- "כן, אבל הפעם זו רשת החיים עצמם."

×

×

מהו העיקרון האָנתרופי?

בשנים האחרונות הייתה התעניינות רבה לגבי מה שלעיתים נקרא "העיקרון האָנתרופי", או במילים אחרות: שיש משהו בעולם שעושה אותו ידידותי לחיים. יש משהו בעולם שכמעט גורם לנו להרגיש שהיקום ידע מראש שאנו עומדים להגיע. שמשתנים קבועים יסודיים בטבע מכווננים בצורה כל כך מדוייקת, שלמעשה, אנחנו תוצאה בלתי נמנעת.

לתפישתי, זה נוגע למושג של סדר. שבאיזושהי דרך הדברים אורגנו לצורה, שזו הסיבה שאנו נמצאים כאן היום. ואנו לא רק מדברים על תוצאות. אנו מדברים פה על מכאניקה. אנו מדברים פה על הדרך בה תהליכים טבעיים מכוונים, כנראה בגלל תנאים ראשוניים מסויימים, ומשמעותיים ביותר, של היקום. ואני לא מדבר פה רק על הערך המדוייק של המשתנה הקוסמולוגי הקבוע. אנחנו מדברים גם, לדוגמא, על הכימיה אורגנית של הפחמן, דברים כאלה, שמאפשרים לנו להבין איך אנו מתהווים כיצורים ביולוגיים. אם הדברים היו שונים אפילו במעט במישור הפיזיקלי, הכימי או הביולוגי - לא היינו מקיימים את השיחה הזו עכשיו.

×