×

כעת, משהגענו למשבר, בעל כורחנו אנחנו רואים שאין לנו ברירה, ואנחנו חייבים לשנות את הכול. ולשנות במה? בזה שקודם כול המשבר הזה ינפה את כל החברה האנושית. כמו שלוקחים פיסת בד ומנערים אותה ויוצא ממנה אבק, יוצאים כל הדברים שלא שייכים לבד.

 

אותו דבר המשבר הזה, הוא קודם כול מנפה, הוא מוציא מהחברה האנושית את כל אותם המקצועות, כל אותם התפקידים שהם לא הכרחיים לקיום האנושי. שהמקצוע שלהם בעצם גורם לחוסר האיזון בטבע, כי הוא מיותר. אנשים שהעיסוק שלהם רק מכביד עלינו את החיים, ומחייב אותנו לעבוד שעות שהן מיותרות, מעבר ל"אוכל נפש" ההכרחי, ומזיק גם לכל החברה האנושית וגם לכדור הארץ. ואותו משבר יוביל אותנו לכך שלא נייחס חשיבות למקצועו של האדם או לתנאי העבודה שלו. אלא שכשניפגש עם אדם נתעניין בו, מי הוא, ומה איתו, ואם הוא צריך משהו להשלים את עצמו כאדם.

 

ביחידות הלימוד הקודמות דיברנו על כך שתוכנית הבריאה, כפי שמתגלה לנו בדרך התפתחותנו בטבע, היא להביא אותנו לחברה אינטגרלית אחת באיזון עם כללות הטבע. ואנחנו מגלים עכשיו שמאין ברירה אנחנו נדרשים לכך על ידי המשבר. רוצים או לא רוצים, כדי לסדר את החיים שלנו אנחנו חייבים להיות קשורים זה לזה. ולשם כך אנחנו צריכים ללמוד איך לארגן את עצמנו בצורה חדשה לגמרי. כל אחד, בעל כורחו, נפרד היום מהעבודה ההכרחית לו, וכל אותן השעות שבהן עבד, כל השעות הללו שהתפנו, הן לא שעות פנויות, אלא לפי צו השעה, אנחנו צריכים לנצל את השעות האלה כדי ללמוד איך לשנות את עצמנו לקשר אינטגרלי הדדי, להגיע לערבות ההדדית, להשתנות ולמצוא את האדם שבנו, שהוא יהיה חלק מהחברה הכללית המיוחדת החדשה. 

×